החלטה בתיק ת"א 5194/03

לפני בקשה מיום 20/5/03, לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, כנגד המבקש, מיום 7/7/02, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, טרם שהתיק הועבר למחוז ירושלים (הרשמת כב' השופטת י' שיצר).

הרקע

1.         המבקש הינו תושב ואזרח מדינת ניו יורק ,ארה"ב.

ביום 1.8.01 הגישו המשיבים תביעה כנגד המבקש ו-7 אחרים בסכום של 15,713,790 ש"ח (ת.א. 2518/00), בגין הפרת זכויות היוצרים בספר תהילים מעוטר.

על פי כתב התביעה, כל שיוחס למבקש הוא, כי רכש ממר פריימן (ת.א. 2518/00), 250 ספרי תהילים כאמור, ולאחר מכן סרב להענות לבקשת המשיבים לבטל את העסקה ולקנות מהמשיבים את אותם הספרים בדיוק באותה העלות.

ביום 25.10.01 נעתר בית המשפט (כב' השופטת י' שיצר) לבקשת המשיבים, במעמד צד אחד (בש"א 19660/01), להמצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה.

ביום 2.7.02 הגישו המשיבים בקשה למתן פסק דין/פסיקתא (בש"א 13072/02). במסגרתה ביקשו לחייב את המבקש בסכום כולל של 7,631,270 ש"ח . בבקשה זו טענו המשיבים כי המציאו את כתב התביעה למבקש ביום 28.2.02 , וזאת לידי מזכירת המבקש, בביקור שערך נציג מטעמם במשרדו של המבקש.

ביום 7.7.02 ניתן כאמור לעיל, פסק הדין במעמד צד אחד נגד המבקש. ביום 16.7.02, ניתנה  הפסיקתה על בסיס פסק הדין, במעמד צד אחד, בו חויב המבקש בסכום כולל של 7,631,270 ש"ח.

ביום 6.4.03 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד לביטול פסק דין (בש"א 1244/03), וביום 20.5.03 הגיש תביעה לביטול פסק דין (ת.א. 5194/03). הליך זה סווג אמנם כתביעה אולם  כותרתו "בקשה לביטול פסק דין".

ביום 19.6.03 הגישו המשיבות בקשה לסילוק על הסף של ההליך בת.א. 5194/03. (בש"א 2012/03).

ביום 13.8.03 החליט בית המשפט דכאן, (כב' השופטת ח' בן עמי), כי הדיון בבש"א 1244/03 בעניין הארכת מועד לביטול פסק דין, יאוחד עם הדיון בבקשה לביטול פסק הדין בת.א 5194/03.

בסופו של תהליך, ביום  18.11.04, הגישו התובעים בקשה למחיקת התובענה בתיקים המאוחדים  2143/01  ו- 2518/00 (בש"א 7906/04) כנגד כל הנתבעים,  לבד מהמבקש, כפי שיפורט להלן.

טענות הצדדים:

טענות המבקש

2.         המשיבים ביקשו להתעשר שלא כדין על חשבון המבקש בסך של למעלה משבעה וחצי מליון ש"ח, כל זאת אך ורק עקב כך כי ראה להזמין לרגל חגיגת הבר מצווה של בנו, 250 ספרי תהילים מהודרים לחלוקה כשי לאורחים, בעלות של כ- 27,000 דולר.

להפתעתו של המבקש, נפתחו בניו יורק הליכים להוצאתו לפועל של פסק הדין אשר ניתן בישראל בהיעדרו ושלא בידיעתו של המבקש, המחייב אותו לשלם למשיבים סכום דימיוני של 1,649,910 $. 

מטעמי זהירות, הואיל ונכון למועד זה טרם בוצעה המצאה כדין של כתבי בית הדין למבקש, הוגשה ביום 6.4.03 בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה שבנדון  (בש"א 1244/03).

לטענת המבקש, הלכה היא כי פסק דין שניתן במעמד צד אחד שהינו פגום, במובן זה שהפגם נובע מהעדר המצאה כדין לנתבע, יבוטל לאלתר וזאת מבלי להתייחס למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

כתב התביעה לא הומצא למבקש בהתאם להוראות בית המשפט, אלא תוך הסתמכות על ניסיון המצאה, שאינו רק בניגוד להחלטת בית המשפט, אלא גם בניגוד לדין החל בדבר המצאת כתבי בית דין מחוץ לתחום.

 ניסיון המצאת כתב התביעה למבקש בוצע בניגוד להוראות אמנת האג 1965.